שירות חרדים בגילאי 25-40 בפיקוד העורף
מיזם מחודש של צה"ל יצא לדרך. מחזור שלישי של שירות חרדים שלב ב' המיועד לגילאי 25-40 ביוזמת ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ"א תא"ל אמיר ודמני ובליווי עמותת נצח יהודה.
רופא בבית חולים גדול, דובר של אחד ממשרדי הממשלה המשמעותיים והבולטים בארץ ורב בית כנסת בשכונה מרכזית בירושלים נכנסו לחדר אוכל בצה"ל. זה אולי נשמע כמו תחילתה של בדיחה, אך בפועל מדובר במהפכה של ממש, כשחרדים מההארד קור של העולם החרדי והשמרני הצטרפו לצה"ל לפני כשלושה וחצי שבועות.
מדובר במחזור נוסף של תוכנית "שלב ב'" במסגרתו חרדים מבוגרים, בגילאים שמגיעים גם לסביבות ה-40, מתגייסים לשלושה שבועות של טירונות בחטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף ולאחר מכן משרתים במילואים ביחידה. המטרה כפולה – ליצור כוח אורגני שיוכל לפעול בעת חירום, ממגפה, דרך רעידת אדמה ועד אסון כלשהו, וגם ליצור מעין שגרירים בין הצבא לעולם החרדי. כאן לא מדובר בשבבניקים או בנוער שוליים כזה או אחר, אלא בשמנו וסולתו של המגזר. אנשים חשובים שנחשבים לעמודי תווך בקהילתם, וכעת משרתים בצה"ל.
"כשאמרתי לאשתי שאני מתגייס היא אמרה לי שהשתגעתי, שיש לי חיים, עבודה, אבל אמרתי שאני הולך על זה בכוח. זו הזדמנות יוצאת דופן. יש אנשים שתרמו בשדה הקרב, ואם לי יש אפשרות להיות חלק קטן מהסיפור הענק הזה אני לא מהסס לרגע", מספר הרב נחמיה שטיינברגר (37), רב בית כנסת בשכונת רחביה. הוא מספר שכשהוא יצא על מדים בפעמים הראשונות אנשים שפשפו את העיניים בתדהמה. "אני עובר ליד חידר, גן חרדי, וחמישים ילדים מסתכלים עלי. יום אחד הצדעתי – והם הצדיעו חזרה. זה היה חמוד נורא. מדובר בשינוי דרמטי. כשאני הייתי ילד לא הכרתי שום חרדי שלבש מדים".
חיים חריטן, בן 33 מירושלים, הוא חסיד בעלזא מן המניין. "קיבלתי אישור בעבר להתגייס מהאדמו"ר, ואני גאה להיות כאן. אנחנו שגרירים של ממש, מוכיחים לשני הצדדים שזה אפשרי. כשהייתי בן 18 לא נתנו לי את האופציה להתגייס. אמרו לנו לקחת פטור מגיוס ויהי מה. היום אנחנו בוגרים, עצמאיים, ורוצים את זה מבחינה אידיאולוגית. חשוב לי להוכיח שאני חלק מהעם הישראלי. שגם אני שירתי, ושגם אני עושה את העבודה. בשבועות האחרונים הגעתי הביתה עם מדים ואז יצאתי החוצה עם שטריימל לתפילה. אלו שני דברים הפוכים וזה הדבר היפה – לחבר בין ההפכים ולהשלים את החסר".
"הייתי עשר שנים בישיבה ובכולל, וברגע שיצאתי החוצה הלכתי לעשות שירות אזרחי. אבל תמיד הייתה לי התחושה שלא ביצעתי שירות, זה תמיד היה משהו שישב אצלי בראש. בדקתי את האופציה מדי כמה שנים ולא הייתה כזו חיה", מספר הרב שטיינברגר.
גם א', דובר במשרד ממשלתי גדול, רואה את עצמו כשגריר. הוא כבר שנים ארוכות נמצא על התפר שבין העולם החילוני והחרדי, ומספר שכעת הוא מרגיש שהשלים דבר שהיה חסר לו. "כשהייתי בישיבות לא הייתה לי הזדמנות שכזו, לא היו מסגרות. עכשיו יש לי את האפשרות לתרום".
במשך שלושה שבועות טורטרו החיילים החדשים, עוברים על בשרם את מה שעוברים בדרך כלל צעירים בני 18, כשאיתם הם נושאים את העול של בני 30 ו-40. בכניסה לחדר האוכל יושב מ', מתווך מוכר במגזר, שמנהל את העסק שלו בשלט רחוק. "לך תסביר למפקד שלך שיש לך שבעה ילדים ולכן איחרת בחמש דקות לצבא היום", הוא צוחק.
מאחורי המיזם עומד תת אלוף אמיר ודמני, שמשמש כרח"ט תומכ"א באגף כוח האדם של צה"ל. המחזור הראשון של הטירונות יצאה לדרך עוד כשהמגפה השתוללה במדינת ישראל במלוא עוזה, בין הסגר השני לשלישי, וכעת מתפנים בפיקוד העורף גם לאתגרים חדשים, בנוסף לאלו הישנים לאור ההתפרצות המחודשת.
מפקדי הטירונות הייחודית אינם בהכרח חרדים. מפקד הפלוגה, סרן (במיל') דוד ליפשיץ, שימש בעבר סגן מפקד פלוגה בגדוד נצח יהודה וכיום הינו איש עסקים חרדי. אחד ממפקדי המחלקות הוא רס"ן (במיל') ד"ר שלומי דורון, חוקר במכללה האקדמית אשקלון שאינו דתי, אך תחום עיסוקו רלוונטי בהחלט – לצד פעילותו רבת השנים בפיקוד העורף הוא חוקר רבות את העולם החרדי.
"יש כאן אנשים מצליחנים – מנכ"לים, רבנים, מנהלי בית ספר, דרקטורים – אוכלוסייה ברמה מאוד גבוהה שקיבלה החלטה להתגייס. רבים מחיילים היו מתגייסים אם היו מסוגלים לחזור אחורה בזמן, ועכשיו הם יכולים לעשות את התיקון הזה", אומר ליפשיץ. דורון מספר על הייחודיות של המיזם, ועונה לביקורת כי מדובר בסידור ג'ובים לחרדים שמקבלים ימי מילואים על מגש של כסף, במחיר של שלושה שבועות בצה"ל בלבד. "אני שומע את הביקורת ואפשר להסכים עם חלקה, אבל מצד שני יש כאן גשר שלא קיים עד היום. הם הופכים לשגרירים עם מדים בתוך אוכלוסייה. הם אומנם לא ישרתו שלוש שנים בצה"ל, אבל אנחנו כן תופסים אותם לשנים ארוכות במילואים. חשוב לדעת – רבים מהם רוצים שיבוצים משמעותיים ויש לא מעט שמעוניינים לחתום קבע". ליפשיץ: הם מרגישים את הצורך לתרום. יש לחלקם סכין בין השיניים בכל המדובר ברצון לשנות ולסייע".
א' מציין כי אומנם לא מדובר בחרדים הקיצונים ממאה שערים שמתגייסים כרגע, אך כן מבהיר שזוהי מהפכה של ממש. "כרגע מדובר בשינוי בשכונות הרכות יותר, זה נכון, אבל יום יבוא שגם החבר'ה ממאה שערים ירצו לבוא. אם תהיה מחר רעידת אדמה בשכונה אנחנו אלו שנטפל באירוע בראשיתו, ואת זה הם יראו".
לצד ההשפעה שיש להם על המגזר, הם מעידים כי ישנה השפעה גם עליהם. בשבוע שעבר פורסם תיעוד מרגש של החיילים החרדים שהגיעו לסיור לימודי ליד ביתו של עידו אביגל ז"ל שנהרג כתוצאה מפגיעת רקטה במבצע שומר החומות. הם פתחו שם בשירה ספונטנית ומרגשת, ולאחר מכן אמרו קדיש לעילוי נשמתו. "בשבת האחרונה הייתי בבית הכנסת ואמרו את התפילה לשלום חיילי צה"ל, ופתאום התפילה הזו קיבלה משמעות אחרת", אומר א'. "אני מרגיש כעת הרבה יותר ישראלי ושייך למדינה".
גם חיים מספר על תחושות דומות. "לקחו אותנו להר הרצל. זה כמו לקחת אש ומים ולהפגיש אותם יחד. לקחו אנשים שגדלו על האנטי-תזה של הרצל לכור ההיתוך הזה. הביאו לנו מדריך מדהים והוא הראה לנו את התמונה מזווית שונה. יצאנו משם אחרת לחלוטין. יש רצון לבנות מדינה, להיות בה ביחד. אנשים הקריבו את החיים שלהם בשבילנו וכעת חשוב לנו לומר – אנחנו מאחוריכם".
הרב שטיינברגר משווה בין פרויקט שלב ב' לפרויקט תגלית. "ילד ישראלי לא צריך דבר כזה, אבל לחרדים אין גישה לתמונה הגדולה. עברנו מסע תגלית שמותאם לחרדים כעת ופתאום אנחנו מתחברים לסיפור המרכזי. אנחנו כאן כמו זק"א ואיחוד הצלה, לעזור לכלל ישראל. הרי בסופו של דבר אין הבדל בין רעידת אדמה בבני ברק או ברמת השרון – כולנו ישראלים".